מחלת מקצוע

הגדרת תאונת עבודה

סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר תאונת עבודה:

"

בחוק זה, במבוטח –

           "פגיעה בעבודה" – תאונת עבודה או מחלת מקצוע;

           "תאונת עבודה" – תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו;

           "מחלת מקצוע" – מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – עקב עיסוקו במשלח ידו.

מחלת מקצוע

בהתאם להגדרת החוק, על הנפגע להוכיח 3 תנאים מצטברים:

1. המחלה הוגדרה כמחלת מקצוע בתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי.
2. העובד חלה במחלה בזמן שזו הייתה קבוע בתקנות כמחלת מקצוע.
3. העובד חלה במחלה עקב עבודתו אצל מעבידו או מי מטעמו. משמע- על העובד להוכיח קשר סיבתי בין קיומה של המחלה לבין עבודתו. יש צורך להצטייד בחוות דעת רפואית של רופא תעסוקתי או רופא אחר לצורך הערכת הקשר הסיבתי האמור.

תביעת נכות

לאחר שהמחלה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כמחלת מקצוע, כעת יש צורך להעריך את גודלה. נפגע הסובל מנזק ממשי, אשר ילווה אותו להמשך חייו, יכול וצריך להגיש תביעת נכות מעבודה. לאחר הגשת התביעה, יזומן הנפגע לוועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי, יתייצב בפני רופאי הוועדה, ייבדק על ידם ולבסוף תיקבע נכותו הרפואית בעקבות התאונה.

• דרגת נכות בשיעור 0%-8% – לא תזכה את הנפגע בפיצוי כספי.
• דרגת נכות בשיעור 9%-19%- תזכה את הנפגע בפיצוי כספי חד פעמי.
• דרגת נכות בשיעור 20% ומעלה- תזכה את הנפגע בגימלת נכות חודשית.

יש לציין כי במידה ואין אנו מרוצים מקביעת הוועדה הרפואית מדרג ראשון, ניתן לערער עליה לוועדה רפואית לעררים ועליה ניתן לערר לבית דין לעבודה (בשאלת חוק בלבד).

אין באמור לעיל בכדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית. כל מקרה יבחן לגופו.