פינוי מושכר

הפחד הגדול של בעלי הדירות המשכירים את נכסיהם הוא לעמוד בפני מצב שבו השוכר מחליט על דעת עצמו או מכל סיבה שהי לא לשלם את דמי השכירות או מסרב לפנות את הנכס בסיום החוזה. לא פעם נתקלים אנו ברצון לממש את הביטחונות אך עד מהרה מגלים כי לא בדקנו אותם כראוי ואין באמת גורם הניתן להיפרע ממנו- במצב כזה עומדים בעלי הדירות בחוסר אונים.

מה באמת ניתן לעשות ?

רצוי מאוד לא להמתין עם דייר שלא משלם או מסרב להתפנות ויש לפעול כנגדו בהקדם האפשרי. מדובר בעצם במירוץ נגד הזמן להביא את פינוי הנכס במהירות מירבית תוך מינימום נזק שיגרם מאובדן שכר הדירה בתקופה הזו.

הליך פינוי המושכר מכיל בתוכו שתי שלבים:

השלב הראשון- תביעה לבית המשפט

תביעה לפינוי מושכר היא תביעה המתנהלת בהליך מזורז (תוך 90 יום) והכל כדי להביא לפינוי השוכר במהירות. במסגרת תביעה זו ניתן לתבוע אך ורק סעד של פינוי שוכר שלא משלם שכר דירה או בשל סירובו להתפנות. מלבד אלו, לא ניתן להגיש תביעות פינוי מושכר בעילות אחרות.

חשוב להדגיש כי סעד לתשלום דמי השכירות צריכה להיות בתביעה נפרדת שכן, כאמור, הליך פינוי מושכר מטרתו אך ורק להביא לפינוי השוכר "הבעייתי".

ההליך מוגש לבית המשפט בצירוף תצהיר עדות ראשית, חוות דעת, אסמכתאות וכל מסמך רלוונטי אחר. נקבע דיון בו יתייצבו מלוא הצדדים וינתן פסק דין.

שלב שני – ביצוע פסק הדין בהוצאה לפועל

לאחר מתן פסק הדין לפינוי,  וככל שהשוכר עדיין לא מפנה את הנכס, יש לפתוח תיק בהוצאה לפועל לצורך ביצוע הפינוי (ביצוע פסק הדין).

את התיק בהוצאה לפועל יש לפתוח לאחר חלוף 15 ימים מיום מתן פסק הדין. ככל שפסק הדין קובע מועד, הרי שניתן לפתוח את התיק בהוצאה לפועל עם חלוף המועד הקבוע בפסק הדין.

בטרם הפינוי, על בעל הנכס לשלוח אזהרה לחייב (השוכר) – מדובר באזהרה ייעודית וכוללת בתוכה הודעה בדבר פינוי הנכס.

לאחר המצאת האזהרה, על הזוכה (בעל הנכס) להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה לפינוי הנכס. הרשם יבחן אם האזהרה הומצאה כדין וככל שכן, יאשר רשם ההוצאה לפועל את הפינוי.

הפינוי מתבצע באמצעות עורך הדין בסיוע קבלני הוצאה לפועל ובליווי מובילים (במקרה הצורך גם בליווי משטרתי).

מה בנוגע לדמי השכירות אותם הפסיד המשכיר? – כאמור לעיל, מדובר בתביעה נפרדת אשר תוגש בהתאם לתקנות (מיקום, שווי התביעה והצדדים).