זוגות רבים מוצאים עצמם על מדרגות הרבנות. מרבית הליכי הגירושין מסתבכים והופכים לזירת קרב סביב שלושה נושאים עיקריים אשר קשורים אחד בשני: חלוקת הרכוש המשותף, משמורת ילדים ומזונות. כאמור, בין שלושת הנושאים הללו יש קשר ישיר אשר עלול להביא למתח גם סביב הנושאים האחרים. כך למשל, כאשר בני זוג רבים על גובה דמי המזונות, סביר כי לא יסכימו גם על המשמורת ועל חלוקת הרכוש.
משמורת ילדים מהי?
משמורת ילדים נקבעת על ידי בית המשפט והיא אמורה להסדיר את חיי הילדים לאחר הגירושין בין בני הזוג. ממצב של משפחה מאוחדת, בבית אחד, מתפצלת המשפחה לשני משקי בית נפרדים שאמורים להתנהל כלכלית בנפרד. הילדים המשותפים מחלקים את זמני השהות בכל בית בין האב לאם.
משמורת משפטית– מדובר במשמורת משותפת של שני ההורים, שווה בשווה, בה הם מחוייבים לספק את צורכי הילדים ולקבל החלטות מהותיות לגבי הילדים.
משמורת פיזית– ניתנת לרוב להורה אחד (לרוב לאם). האב יוכל לקבוע זמני שהות וביקורים קבועים עם הילדים בהתאם ליכולותיו ואין מדובר בזכות בחירה אלה בחובה מצד האב לשמור על קשר עם ילדיו.
משמורת משותפת- פרי הפסיקה שבה ישנה חלוקה שווה בין בני הזוג.
זכויות ההורים
זכויות האב- החוק בישראל דומה לעולם הישן בו האב אחראי על פרנסת הבית ואילו האישה אחראית על טיפול וגידול הילדים ומשק הבית. גישה זו נתפסת כמיושנת ומשתנה עם השנים וכיום נראה משפחות רבות בהן האבות אחראים על גידול הילדים ואילו הנשים אחראיות על כלכלת הבית.
למרות ההתפתחות והמודרניזציה, סובלים האבות מקיפוח סביב נושאים אלה, למשל סביב "חזקת הגיל הרך" שמבטיחה את העברת הילדים אוטומטית לחזקת האם.
נראה כי בשנים האחרונות התפתח "מרד" מצד האבות הגרושים בשל הקיפוח ההורי מצד בתי המשפט ובתי הדין הרבניים. ההרגשה היא "שהכח בידי הנשים" וזאת התפיסה אותם רוצים האבות הגרושים לשנות.
בנוסף, ישנו את הקושי הכלכלי העומד בפתחי האבות הגרושים. המזונות לא מאפשרים לאבות הגרושים להתנהל כלכלית ולחיות בצורה סבירה.
זכויות האם- הקושי של הנשים נמצא על סדר היום מזה שנים רבות דבר אשר עולה בזכות ארגוני הנשים אשר מקיימים מאבק עיקש סביב נושא האימהות החד הוריות.
בענייני משמורת ילדים, נראה לא פעם אבות שמנהלים קרבות קשים מול האימהות סביב המשמורת וזאת בכדי להפחית את דמי המזונות.
מקרים רבים של אלימות פיזית כנגד נשים שמקשים על נשים לסיים את הקשר הלא רצוי. אותו סיום קשר טומן בתוכו את החשש מהמצב הכלכלי לאחר הפרידה.
המאבקים- המאבקים בין בני הזוג לרוב עקרוניים ומהותיים וענייני המשמורת מגיעים לפתחו של בית המשפט או בית הדין הרבני. שם, אנו נראה לנגד עינינו אך ורק את טובת הילד. לצורך קבלת התמונה המלאה, פקידת סעד תבדוק מסוגלות רגשית וכלכלית להתמודדות עם צרכי הילדים ולעיתים אף יתחשבו ברצון הילדים.
מהי חזקת גיל הרך?
מדובר בכלל שקובע כי עד גיל שש, הרי שהילדים יהיו במשמורת האם. בעבר היה מדובר בכלל ברזל שכמעט ולא היה ניתן לסתות ממנו אך כיום, המצב הוא די שונה ונראה יותר אבות שמקבלים משמורת מלאה על ילדיהם. החשש ההולך וגובר הוא שככל ויאפשרו לאבות לקבל חזקה מלאה על ידלידהם מתחת לגיל שש, הרי זה יצור תמריץ לאבות לבקש זאת במטרה לסחוט את הצד השני. אין לקחת אמירה זו כמובנת מאליו שכן מדובר בעולם מודרני בו ניראה יותר ויותר אבות שלוקחים חלק ניכר בגידול וטיפול הילדים ולכן יש לבחון כל מקרה לגופו.
חשוב לציין כי שינוי משמורת הוא דבר אפשרי אך קשה. יש צורך להוכיח שינוי נסיבות מובהק שניתן להוכיחו. מנגד, ככל וההורים מגיעים להסכמות ביניהם, אין סיבה שבית המשפט לא יאשר זאת.
משמורת משותפת
מדובר בעניין שהפך להיות פופולארי בשנים האחרונות. כאן מדובר על חלוקה שווה של הזמנים עם הילדים. לאפשרות זו יתרונות רבים שעיקרם שמירה על קשר הדוק וחזק עם שתי ההורים. הדרישה למשמורת משותפת מצריכה מההורים מגורים קרובים ויחסים טובים בין בני הזוג.
לנושא זה ישנו חיסרון עיקרי והוא שלילדים אין בית קבוע ויציב והם אמורים להתנייד מבית לבית. מדובר על שתי מסגרות, שתי בתים, ולא פעם סיטואציה זו גורמת לילדים נזקים נפשיים. מיום ליום נראה את ארגוני הנשים יוצאים כנגד המשמורת המשותפת בטענה כי מדובר באמצעי סחיטה של האבות כנגד הנשים שכן, משמורת משותפת מפחיתה משמעותית את תשלום המזונות בפועל.
כיום, וכאשר מוגשת תביעת משמורת משותפת, בתי המשפט יסתכלו על שני הצדדים, על הכנסותיהם, פוטנציאל השתכרות, מקורות מימון נוספים וגובהם. לאחר בחינת כל הפרמטרים יקבעו דמי המזונות בהתאם לזמני השהות של הילדים עם האב.
אם בעבר האב היה משלם מזונות בכל מקרה, הרי שהיום ניתן להגיע למצבים בהם במשמורת משותפת לא יקבעו מזונות כלל.