אומנם אין אדם אוהב להרהר בפטירתו הוא, אך לצוואתו של אדם השלכות רבות על קרוביו ואהוביו אותם יניח בלכתו, הן בפן הכלכלי והן בפן הרגשי, שחשוב להקדיש לכך מחשבה.
היות ואין אדם יודע את יומו, הרי שכדאי לכל אדם לערוך צוואה בה יוכל לבחור ולהביע את רצונותיו כיצד יתחלק רכושו, כשהוא מיושב ובדעה צלולה.
בצוואתו רשאי אדם לחלק את רכושו לאחר מותו- באפשרותו לנשל את יורשיו החוקיים, לשנות את הירושה או להעבירה לידי גורם אחר, ואף לזרים.
מהי ירושה?
ירושה על פי חוק היא העברת רכושו של הנפטר ליורש על פי דין. אם המנוח הותיר אחריו צוואה, הירושה נקראת ירושה על פי צוואה– היורשים הם האנשים, הגופים והישויות המשפטיות המופיעות בצוואה, וחלוקת העיזבון מתבצעת על פי החלוקה בצוואה.
במקרה שאין צוואה, הירושה נקראת ירושה על פי דין– היורשים הם קרוביו של נפטר. במידה ואין לו קרובים הירושה מועברת למדינה באמצעות האפוטרופוס הכללי. כדי לחלק את עזבונו של המנוח בירושה על פי דין יש להגיש בקשה לצו ירושה לרשם ענייני ירושה במשרד המשפטים.
סוגי צוואות
בחוק הירושה מוכרים ארבעה סוגי צוואות:
- צוואה בעדים– הצוואה המומלצת והנפוצה ביותר. על פי חוק יצוין בה התאריך והיא תחתם על ידי המצווה בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם שזוהי צוואתו. העדים יחתמו כי הם יודעים שזוהי צוואתו. לרוב, צוואה זו תיערך בנוכחות עורך דין אשר יתאים אותה למצווה ולדרישותיו ואשר במידת הצורך יעיד כי לא היה המצווה נתון לכל לחץ או השפעה בלתי הוגנת. עותק הצוואה ישמר אצל העורך דין.
- צוואה בכתב יד- תכתב על ידי המצווה בכתב ידו, יצוין בה התאריך ותיחתם בכתב ידו. צוואה מסוג זה קל לתקוף אותה ולהתנגד לקיומה היות וקל לזייף אותה וכן לא ידוע אם נעשתה תחת לחץ או השפעה כזאת או אחרת.
- צוואה בפני רשות– תעשה על ידי המצווה באמירת דבריו בעל פה בפני שופט, נוטריון, רשם בית משפט, רשם לענייני ירושה או בית דין דתי.
- צוואה בעל פה– מי ששומע את מילותיו האחרונות של המנוח רשאי לצוות צוואתו בעל פה, ובלבד שהיו שני עדים לכך.
מי יכול לרשת?
הירושה בישראל מתבססת על קשרי דם בין אבות לבנים, ולפיה יורשיו של הנפטר הם קרובי משפחתו הקרובים אליו ביותר: בני זוג, הורים, צאצאים, או קרובי משפחה אחרים על פי סדר הירושה.
גם קרובי משפחה שטרם נולדו נכללים ביורשים האפשריים של הנפטר, בתנאי כי מועד לידתם חל בתוך 300 יום מיום הפטירה.
אם אין לנפטר יורשים, עיזבונו עובר לידי המדינה, שאותה מייצג האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים.
סדר היורשים
בהינתן היעדר צוואה זכות הראשונים בירושה מתחלקת שווה בין בני הזוג של הנפטר ובין ילדיהם. בן הזוג מקבל מחצית מהירושה, והילדים מתחלקים ביניהם שווה בשווה במחצית הנותרת.
בנוסף, זכאי בן הזוג לרשת גם את המיטלטלין ואת כלי הרכב של המנוח.
אלמנתו של המנוח רשאית לקבל מן העיזבון גם את דמי כתובתה ובנסיבות מסוימות היא יכולה גם לדרוש מזונות מן העיזבון.
- ידועים בציבור– בהיעדר צוואה, על פי סעיף 55 לחוק הירושה, זכות הירושה של ידוע או ידועה בציבור של הנפטר שווה לזו של בני זוג נשואים אך ורק אם הידועים בציבור אינם נשואים לאחרים, וכאשר מוכח כי הינו ידוע בציבור.
- ירושתו של נפטר שהותיר לאחר מותו בן/בת זוג ללא ילדים– מתחלק שווה בשווה בין בן הזוג ובין הוריו של המנוח או אחיו ואחיותיו.
- בן הזוג יורש את כל העיזבון רק אם הנפטר לא הותיר אחריו ילדים, הורים או אחים.
- הוריו, אחריו ואחיותיו של המנוח מתחלקים בכל עיזבונו רק בתנאי כי הנפטר לא השאיר אחריו בן/בת זוג.
- ירושתו של המנוח שהותיר אחריו ילדים אך לא הותיר אחריו בן או בת זוג מתחלקת שווה בשווה בין ילדיו. במידה וגם ילדיו אינם בחיים הירושה עוברת לנכדיו.
- ירושתו של נפטר ערירי עוברת לניהול האפוטרופוס הכללי ונשמרת מספר שנים כדי לאפשר ליורשים שיתגלו לקבל את הירושה, לאחר זמן מסוים הקבוע בחוק, העיזבון עובר למדינה.
- ירושתו של מנוח שלא היו לו ילדים, משפחה ובן/בת זוג, מתחלקת שווה בשווה בין הורי הוריו של הנפטר וצאצאיהם.
צו ירושה
צו משפטי מטעם הרשות לענייני ירושה, המסדיר את חלוקת העיזבון של נפטר שלא ערך צוואה. צו זה אינו מסדיר את אופן חלוקת הרכוש לפרטיו, אלא מכריע בסוגיות זכויות ירושה ויורשיו של הנפטר.
בכדי לקבל צו ירושה יש לפנות לאחת מלשכות הרשם לענייני ירושה או לאחד מבתי הדין הדתיים.
לבקשה זו יש לצרף מקור אחד ושלושה העתקים של המסמכים הבאים:
- שני שוברי תשלום ששולמו בעבור אגרה.
- טופס בקשה לצו ירושה חתום על ידי המבקש.
- תעודת פטירה מקורית או העתק.
- הודעות לכל היורשים על הגשת הבקשה ואישור בכתב של כולם.