גירושין- משמורת, החזקת ילדים

הנושא הקשה ביותר אותו נאלצים בני הזוג להסדיר במסגרת הסכם גירושין הוא קביעת משמורת על הילדים. זוגות רבים נקלעים לחילוקי דעות רבים תוך שאלות על איפה יגור הילד? מספר הפעמים שאב יראה את ילדיו? הסדרי הראייה בחגים ואופן החינוך של הילדים. השפעת הליך הגירושין על הילדים היא גדולה וגורמת לעיצוב אישיותו של הילד מחדש. לכן, חשוב לשמור על יחסים עם הגרוש כשיש ילדים, דבר שיקל על ההתמודדות של הילדים.

הסדרת נושא המשמורת הנו גורם חשוב במסגרת היכולת לשמור על איכות חיים בריאה וטובה עבור הילדים החווים על בשרם את ניתוק המשפחה. המטרה היא לשמור את טובת הילד ללא כל מתן שיקול לאינטרסים שונים אחרים של ההורים, תוך שמירה על בריאותו הגופנית והנפשית וסיפוק צרכיו הבסיסיים.

לפני גיל 18 מוגדר הילד בתור קטין, ועל כן חייב להיות באחריותו של הורה עליו מוטלת האחריות היומיומית על גידולו וחינוכו, והדאגה לכל צרכיו הפיזיים והנפשיים. אחריות זו נקראת משמורת או החזקה על הילד. 

החוק במדינת ישראל קובע במסגרת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב (1962) כי כל עוד אין סיבות מספקות כנגד, רצוי כי הילד יגדל ויתחנך על ידי אימו לפחות עד גיל שש שנים.

מה שאומר שהאם היא זו שתקבל בדרך כלל משמורת על ילדה עד גיל שש. אין זה ציווי, אלא זה נתון לשיקול הדעת של בית המשפט או בית הדין.

במידה ואין הסכמה בין בני הזוג על נושא המשמורת, תינתן סמכות עניינית להחליט בנושא בידי בית המשפט לענייני משפחה.

במקרים שבהם בית המשפט אינו מסוגל לגבש עמדה חד משמעית לגבי המשמורת על הילד, יעברו ההורים מבחני מסוגלות הורית על ידי סוציולוגים ופסיכולוגים וזאת בכדי לקבוע מי מבין בני הזוג ראוי לגדל את הילד.

היות וטובת הילד יכולה להשתנות במהלך השנים, נושא המשמורת הינו נושא פתוח. במידה וישנם שינויים מהותיים בעובדות ניתן לדון בפסק הדין מחדש.

טובתו ורצונו של הילד

טובת הילד הוא העיקרון המנחה את בית המשפט בעניין המשמורת, עקרון זה עדיף על טובת ההורים והאינטרסים האישיים שלהם.

רצון הילד נלקח בחשבון בעת קביעת משמורת ילדים, בעת בדיקת רצון הילד מתייחס בית המשפט למספר גורמים עיקריים:

• רצון הילד- רצונו של הילד בבחירת ההורה שאיתו הוא יישאר.
• גיל הילד- ככל שהילד גדול יותר, כך בית המשפט ייתן משקל רב יותר לדעתו.
• בגרותו הנפשית- בית המשפט יבדוק האם בגרותו של הילד תואמת את גילו.
• מידת הנחרצות- ילד המתנגד נחרצות להישאר עם אמו יהווה סיבה חזקה להעבירו לאביו וזאת בכדי לא לפגוע ברצונו של הילד.
• השפעות חיצוניות- בית המשפט יבדוק האם החלטתו של הילד לא נובעת מהסתה או השפעה חיצונית של אח מההורים כנגד השני.

בית המשפט רשאי לקבוע דיון בדלתיים סגורות וזאת בכדי להתרשם מהילד. לפעמים השופט אף יזמין את הילד לשיחה אישית ללא נוכחות ההורים כדי לבדוק את אומד דעתו של הילד בלי לחץ מסביב.

הסכמים בין הורים

יש מקרים שבהם ההורים מסכימים ביניהם דבר מסוים לגבי המשמורת על הילד, אך חשוב לזכור כי הסכמים אלו לא מחייבים את הילד אם בית המשפט מגיע למסקנה כי ההסכם נוגד את טובת הילד.

משמורת משותפת

משמורת משותפת זה נושא שלא מקובל בבתי המשפט בארץ, ורק לעיתים נדירות בתי המשפט או בתי הדין יקבעו משמורת משותפת של בני הזוג.

הדרך להגיע להסכם כזה היא בתנאי שההורים ביחסים טובים ויש ביניהם תקשורת טובה גם לאחר הגירושין ובמידה והם גרים סמוך אחד לשני.

הבעיה בהסכם מסוג זה הוא שהילד גדל על פי חלוקת זמנים שוויונית, דבר הגורם לילד חוסר מרכז חיים, מאחר והוא נחצה בין שני בתים וביניהם הוא מיטלטל עם חפציו.