גט וכתובה

בני זוג יהודים נרשמים ברבנות לצורך נישואין וכך גם בעניין הגירושין.

כבר עתה נדגיש כי גירושין יכולים להיעשות אך ורק בהסכמה בין בני הזוג. ישנם מקרים בהם כופה בית הדין הרבני על צד אחד להתגרש וכאשר נתקל בסירוב, זהו בעצם פתח לסנקציות עד לקבלת הסכמת הצד המסרב למתן גט.

גט

בית הדין הרבני הוא הסמכות הבלעדית למתן גט בין בני זוג יהודים. כך למשל, גם נישואים אזרחיים בקרב יהודים מחייבים מתן גט בבית הדין הרבני (גט לחומרא). לסיכום- בית הדין הרבני הוא הסמכות הבלעדית למתן גט בין בני זוג יהודים.

מה זה בעצם גט? – מדובר במסמך משפטי (והלכתי) המהווה הכרזה על סיום יחסי בני הזוג ועל סיום נישואיהם. מדובר במסמך שלא ניתן לקבלו בכפייה, כאמור, ויש לקבל את רצון שתי הצדדים. ישנם מקרים בהם לבעל זכות להציב תנאים למתן הגט (למשל חלוקת רכוש וכדומה) וזאת על אף שישנו פסק דין מבית משפט לענייני משפחה בעניין הרכוש. הדיינים בבית הדין הרבני בוחנים כל מקרה לגופו אך חשוב להבין כי זה מצב קיים ואפשרי.

כתובתה של אישה

כתובה היא בעצם שטר חוב המוגש לאישה מצד בעלה בה הוא מתחייב לדאוג לכל מחסורה במידה ויתגרשו. מטרת הכתובה היא להבטיח את הקשר בין הנשואים שיהיה יציב ועמיד לאורך שנים וכן לדאוג לכלכלתה של האישה לאחר פטירת הבעל. לא פעם נראה גברים הנוטים להפריז בכתובתם מבלי להבין את המשמעויות המשפטיות הכרוכות בכך. למעשה, לאישה עומדת הזכות לפנות לבית הדין הרבני בדרישה לממש את הכתובה בתנאים הקבועים.

בית הדין הרבני הוא הסמכות הבלעדית לפסוק בסוגיית הכתובה, ככל שהיא כרוכה בתביעה המרכזית.

פטור

הדין העברי פוטר את הבעל מתשלום כתובה במקרים הבאים :

• האישה עזבה את בית המשפחה מיוזמתה.
• האישה יזמה תביעת גירושין.
• האישה מסרבת לקיים יחסי אישות עם בעלה.
• בגידה מצד האישה.
• יובהר כי כל מרה יבחן לגופו והדיינים בוחנים האם לאישה היתה סיבה להתנהג כפי שהתנהגה (אלימות מילולית, אלימות פיזית, בגידה מצד הגבר, הגבר סילק את האישה מביתה וכדומה).